שמני בסיס ואתרים
שמני בסיס ואתריים- מבוא
שמנים מאז ומעולם היו חלק בלתי נפרד מעולם הרפואה הטבעית, עוד במצרים הקדומה השתמשו בשמנים לטיהור וכחלק מטקסיהם הדתיים. גם המרפאים ההודים השתמשו בשמנים למגוון מחלות ובעיות. טיפול באמצעות שמנים נקרא "ארומתרפיה", טיפול באמצעות ריח. מונח זה הומצא על ידי כימאי צרפתי אשר גילה את נפלאות השמנים בעקבות תאונה שעבר. ישנם שתי קבוצות עיקריות של שמנים: שמנים אתריים ושמנים צמחיים הנקראים גם שמני בסיס או שמנים נשאים.
שמנים אתריים מופקים לרוב על ידי זיקוק בקיטור, דבר השומר על תכונותיו הכימיות של השמן. דוגמאות לשמנים אתריים: שמן לבנדר, שמן רוזמרין, שמן יסמין שמן גרניום וכו'.
שמנים צמחיים מופקים לרוב בכבישה קרה, דבר השומר על תכונותהם הכימיות ועל איכותו של השמן או על ידי השריית הצמח בשמן צמחי אחר. שמנים צמחיים נקראים גם שמני בסיס/נשאים מכיוון שהם מיועדים גם לערבוב עם שמנים אתריים בזמן הטיפול. ישנם כמה סיבות לעירבוב השמן האתרי בשמן בסיס, ראשית השמן האתרי מאוד מרוכז ויש לדלל אותו מעט (בדיוק כמו שאנו רגילים לעשות עם מיץ פטל), סיבה נוספת שיש שמנים אתריים שמריחה ישירה שלהם על העור יכולה לגרום נזק לגוף כגון כוויות, גירודים וכו'. לכן חשוב מאוד להתייעץ עם בעל מקצוע אם אינכם בטוחים איך לנהוג ומה המינון שיש לצרוך מהם. דוגמאות לשמנים צמחיים: שמן שקדים, שמן שומשום, שמן נבט חיטה, שמן חוחובה וכו'.
כשאנו באים לרכוש שמן לטיפול מכל סוג שהוא (אתרי או בסיס) אנו צריכים לוודא מספר גורמים אשר יעזרו לנו לוודא שהוא אכן איכותי. דבר ראשון שרשום על האריזה מספר אצווה, זו בעצם תעודת הזהות של השמן וממנה ניתן ללמוד מאיפה השמן הגיע, מתי הוא הופק ומה הם התכונות הכימיות שלו. אם על שמן אין מספר אצווה לא ניתן לשייך לו אנליזה ולא ניתן לעמוד על איכותו!!! דבר נוסף שיש לבדוק, אישור משרד הבריאות, על כל שמן צריך להיות כתוב במפורש, אם לא כתוב אין פיקוח על המקום שממלא את השמנים. דבר נוסף המעיד בעיקר על איכות השמן הוא ארץ מקור ושם בוטני של השמן, חברות שמכבדות את עצמם יהיה כתוב מהיכן הם הגיעו בעולם ומה שמו הבוטני של כל שמן.
עולם השמנים הוא עצום וניתן למצוא בו מרפא כמעט להכל אם אנכם בטוחים מה לעשות גשו להתייעץ עם מטפל בעל ידע.
